מאת: אסף שליטא

הרשות השנייה הוציאה מסמך שימוע בנושא ההשקעה בסרטי ישראליים. עד כה, ההשקעה בקולנוע, לה מחויבות הזכייניות, הייתה מעוגנת בכללים. במסגרת תיקון חוק הרשות השנייה (שהסדיר את עניינו של ערוץ 10), נכנסה בפעם הראשונה ההשקעה בקולנוע הישראלי לתוך החוק, ואף נקבעו מכסות כחלק מהסוגה העילית. כעת מבקשת הרשות השנייה להסדיר את אופי ההשקעה במסגרת כללים, שיעסקו במגוון נושאים. המסמך נשלח לגופים שונים בתעשייה, וכעת ממתינה הרשות לתגובות, בהתאם להן ינוסחו הכללים.

הנושא הראשון בו עוסק מסמך השימוע הוא ההגדרה לסרט קולנוע ישראלי. לפי הצעת הרשות, סרט קולנוע ישראלי הוא "יצירה אורקולית אומנותית, אשר מתקיימים בה כל התנאים הבאים: א - היא סרט עלילתי באורך של שעה לפחות, אשר הופק לשם הקרנה פומבית בבתי קולנוע (כאן מעלה הרשות את השאלה האם נדרשת הגדרה גם למונח "סרט עלילתי); ב - הופקה לקהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, ערבי או רוסית, או שפה אחרת שאושרה; ג - 75% לפחות מהיוצרים, המבצעים, הצוות הטכני וכו' הם תושבי ישראל ומתגוררים בה דרך קבע; ד - לפחות 50% מאורכו של הסרט צולם, הופק ונערך בישראל (כאן מעלה הרשות שאלה נוספת: האם התנאי נדרש, ואם כן, מה היקף הפעילות הנדרש).

סעיף נרחב עוסק בעקרונות להסדרת המחויבויות. לאור ניסיון העבר, בו לא קיימו הזכייניות את מחויבויותיהן והרשות נאצלה להתמודד עם קשיי האכיפה, בעוד חובן של הזכייניות הולך ותופח, מדובר בכללים חשובים ביותר. בין היתר, נקבע שם כי כהשקעה בקולנוע תוכר רק ההוצאה בפועל של בעל הזיכיון, ולא סכום ההוצאה הכולל להפקת הסרט, וכן שחתימה על הסכמי הפקה לא תיחשב כהשקעה. הזכיין יידרש לפרט השקעותיו במסגרת בתוכנית שנתית, וכן לדווח באמצע וסוף שנה על ההשקעות שבוצעו בפועל. לפי העקרונות המוצעים, בעל זיכיון שיבחר לשדר סרט בו השקיע, יקבל גם הטבות רגולטוריות, בהתאם לרמת ההשקעה. נאמר גם כי סרט ישראלי שהופק בשיתוף גורמים זרים יוכר כישראלי לכל דבר, אם עמד בתנאי חוק הקולנוע (כאן עולה במסמך שאלה: האם לאמץ את כל תנאי חוק הקולנוע, או רק חלקם).

מסמך השימוע כולל גם נושאים פתוחים, לגביהם מבקשת הרשות השנייה להעלות שאלות: האם יש לחייב להשקיע בסרטי קולנוע בהפקה קנויה בלבד (כלומר, הפקה חיצונית), או רק 65% בהפקה קנויה (כמו שנהוג בתוכניות טלוויזיה בסוגה עילית)? האם להתיר במסגרת ההשקעה גם רכישת זכויות שידור על סרטים? לפי תיקון החוק, מחצית מההשקעה בקולנוע תוכר כהוצאה על סוגה עילית - האם להפחית את ההשקעה מכל הסוגות באופן שווה, או מאחת מהן בלבד? אם כן - מאיזו סוגה? הרשות אף שוקלת להטיל הגבלה, כך שזכיין לא יוכל להיות הגורם הממן היחיד לסרט, וכן שוקלת הרשות אם יש לקבוע כי על סרט הממומן על ידי זכיין להיות ממון גם על ידי קרן קולנוע אחת לפחות.